הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית קיריל שרברמן

Transcription

1 הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית קיריל שרברמן נייר מדיניות מס' ירושלים, ניסן תשע"ח, מרץ 2018

2 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מרכז טאוב נוסד ב ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תוכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו. כתובת המרכז: רחוב האר"י 15, ירושלים טלפון: פקס: דואר אלקטרוני: אתר אינטרנט:

3 3 הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית הפער בין ההכנסות להוצאות והחובות של משקי בית קיריל שרברמן* תקציר העבודה בוחנת את הפער השוטף בין ההכנסות להוצאות של משקי בית כאומדן לסיכוייהם להיקלע לבעיות כספיות. מהממצאים עולה שסוג ההוצאות על דיור הוא משמעותי בקביעת גובה הפער בין ההכנסות להוצאות בקרב לא-נשואים, והמעמד החברתי-כלכלי )חמישון ההכנסה( הוא גורם משמעותי בקביעת הפער בקרב נשואים. מניתוח מצבת החובות של משקי בית )לפי נתוני ארגון "פעמונים"( עולה כי אין הבדלים מובהקים בגובה ממוצע החוב הכולל בין משקי בית ברמות הכנסה שונות, אולם נמצאו הבדלים בגורמים שמשקי הבית חייבים להם: מקור האשראי העיקרי של משקי בית חזקים כלכלית הוא הבנקים, ואילו משקי בית חלשים מצליחים להשלים את החסר באמצעות אשראי ממשפחה ומחברים. עוד נמצא כי מאז 2007 חלה עלייה מהירה בסך האשראי שלקחו משקי בית, אולם בבחינת האשראי הכולל של משקי בית ביחס לתמ"ג מצבה היחסי של ישראל טוב מאוד בהשוואה בין-לאומית. * קיריל שרברמן, חוקר במרכז טאוב. ברצוני להודות לארגון "פעמונים" על הנתונים ששימשו לביצוע מחקר זה. תודתי והערכתי נתונות גם לפרופ' אבי וייס, לפרופ' קלוד בר רבי, לד"ר דמיטרי רומנוב ולהדס פוקס על הערותיהם, שסייעו בביצועה ובכתיבתה של העבודה. תודה מיוחדת לענבל גפני וללורה שרייבר, שסייעו רבות בעריכת המחקר והתרשימים.

4 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 4 מבוא מאז המחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011 נושא יוקר המחיה תופס מקום נכבד בשיח הציבורי. מרבית הדיונים בנושא עוסקים בעליות המחירים של מוצרי צריכה, המביאים למגמת עלייה בהוצאות, אולם הדיון על שינויים בהכנסות של משקי הבית מתנהל לרוב בנפרד מנושא ההוצאות. למרות זאת חשוב לדון בשני ההיבטים יחד, מפני שיוקר המחיה שחווים משקי בית הוא למעשה התחושה שהעלייה בהכנסות אינה מספיקה להדביק את עליות המחירים, מה שעלול ליצור גירעון בתקציב המשפחתי. עומק הקשיים הכספיים, או הסכנה להיקלע לקשיים, הוא כגודל הגירעון שיוצר ההפרש בין הכנסות משק הבית להוצאותיו. העבודה תנתח את הגורמים והמאפיינים המשפיעים על מצבם הכספי השוטף של משקי הבית, ובפרט את הקשר בין מאזן ההכנסות וההוצאות ובין המאפיינים החברתיים- כלכליים של משקי הבית והתפלגות ההוצאות שלהם. המטרה היא להצביע על הגורמים המתואמים במידה הרבה ביותר עם פער שלילי בין ההכנסות להוצאות )מצב שייקרא להלן "פער שוטף שלילי"(, שעלול לסכן את האיזון הכלכלי של משקי הבית. חשוב להסביר את ההבדל בין שני מונחים מרכזיים בעבודה: חובות של משקי בית והפער בין ההוצאות להכנסות. חוב הוא מצב שבו סך נכסיו של משק הבית קטן מסך התחייבויותיו. עקב היעדר נתונים על היקף הנכסים ועל מצבת ההלוואות של משקי הבית, הנתונים הזמינים עבור כלל משקי הבית אינם מאפשרים לדעת אם משק הבית אכן שרוי בחובות. אפילו משק בית אשר הכנסותיו השוטפות נמוכות מהוצאותיו השוטפות לא בהכרח נקלע לחובות, לפי ההגדרה של שווי נקי, משום שקיימות כמה דרכים להתמודדות עם הפער השוטף: ניתן לממנו באמצעות חסכונות, או באמצעות הלוואות שמשק הבית יכול לקחת על חשבון ההכנסות העתידיות, שכאמור המידע לגביהן אינו זמין. עם זאת, פער שוטף שלילי מגביר את סיכוייו של משק הבית להיקלע לקשיים כלכליים בעתיד, לכן עבודה זו תתמקד בעיקרה, כאמור, בניתוח מגמות בפער השוטף כאומדן לסיכויים 1 להיקלע לחובות. נתונים ומתודולוגיה העבודה משתמשת בשני מקורות נתונים: סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתונים של ארגון "פעמונים" ארגון חברתי ללא כוונת רווח, השואף למציאות שבה משפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים ואחראיים. הארגון מדריך ומעניק ייעוץ פיננסי לכל המעוניין ומספק ידע, כלים והרגלים נכונים בתחום. צוות "פעמונים", המונה למעלה מ- 2,000 מתנדבים, מסייע למשפחות וליחידים ומעניק להם מענה בתחום ההתנהלות הכלכלית, המותאם לצורכיהם וליכולתם. הסיוע ניתן באמצעות 1 אפשר להשוות את בחינת הסיכון שפער שלילי יוביל לחובות להערכת משך הזמן שצוללן יכול לשהות מתחת למים. בהיעדר מידע על כמות האוויר שיכול הצוללן להחזיק בריאותיו, אי אפשר לדעת כמה זמן יוכל להישאר מתחת למים בלי לטבוע אולם ככל שהעומק רב יותר, הסיכון גבוה יותר. באותו אופן, אי אפשר לדעת כמה זמן יוכל משק בית להישאר במצב של הוצאות שגדולות מההכנסות מבלי לדעת אילו רזרבות של נכסים או מקורות אחרים עומדים לרשותו, אולם אפשר לומר שככל שהפער גדול יותר כך גובר הסיכון להיקלע לקשיים כלכליים ממשיים.

5 5 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה הפצת מידע וכלים לעבודה עצמית, מענה מקוון לשאלות, פגישת ייעוץ חד-פעמית וליווי כלכלי אישי או קבוצתי שנמשך כמה חודשים. בסיס הנתונים של "פעמונים" כולל מידע על משקי בית שהתקבלו לתוכניות הסיוע השונות. בדומה לסקר הוצאות משקי הבית, יש בבסיס הנתונים מידע על הכנסות ממקורות שונים וגם על הוצאות כספיות )לצד נתונים דמוגרפיים של משק הבית(, מה שמאפשר לחשב את הפער השוטף בין הכנסות להוצאות. 2 נוסף על כך, בסיס הנתונים של "פעמונים" כולל מידע על מצבת החובות של משקי הבית שהתקבלו לתוכניות: גובהו של החוב, בעלות על החוב )כלומר למי משק הבית חייב( ומספר התשלומים הנותרים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישמשו לניתוח כללי של משקי הבית, ואילו נתוני "פעמונים" יאפשרו ניתוח השוואתי בין משקי בית בעלי פער שוטף שלילי קרי, כאלו המצויים בסיכון לקשיים כספיים ובין משקי בית שפנו לארגון. 3 אם קיומו של פער שוטף שלילי יכול להיחשב לשלב הראשוני בהיווצרותו של חוב, ניתן לחשוב על פנייה וקבלה לסדנאות ולהדרכות של ארגון "פעמונים" כאינדיקטור לשלב חמור יותר, ואולי אף כרוני, של קשיים כלכליים. הסעיף הראשון בעבודה יבחן את הפער השוטף השלילי בכלל משקי הבית לפי סקרי הוצאות. לאור עליית מחירי הדיור בעשור האחרון משקי הבית יסווגו לפי אופן התשלום על דיור. לאחר מכן ייבחן הקשר בין מאפיינים חברתיים-כלכליים שונים של משק הבית לגודלו של הפער השוטף בכלל האוכלוסייה, באמצעות ניתוח רב-משתני, וכן ייבדק הקשר בין הפער השוטף להתפלגות קטגוריות ההוצאה של משק הבית. בסעיף השני יאופיינו משקי הבית שפנו לארגון "פעמונים" וקיבלו סיוע, ונתוניהם יושוו לאלו של משקי בית בעלי פער שוטף שלילי בכלל האוכלוסייה. המטרה המרכזית בהשוואה היא לבדוק אם לאוכלוסיית הפונים ל"פעמונים" יש מאפיינים ייחודיים לעומת משקי בית אחרים בעלי פער שוטף שלילי. הסעיף השלישי יכלול ניתוח של נתוני החובות המצויים במאגר "פעמונים", והחלק האחרון יתמקד בניתוח נתונים מצרפיים של האשראי של משקי הבית בישראל. רקע תיאורטי מי הם "חייבים"? עבודתו הקאנונית של )1957) Friedman מתווה מסגרת תיאורטית לתהליך קבלת ההחלטות הקשורות לרמת הצריכה בתקופות שונות בחיים, בהינתן הציפיות בעניין רמת ההכנסה. על פי תיאוריה זו, בכל תקופה נדרש הפרט להחליט איזה חלק מהכנסתו לצרוך ואיזה חלק להפנות לחיסכון. הפער בין ההכנסות להוצאות השוטפות לצריכה הוא תולדה של תהליך אופטימיזציה דינמית בהתאם להעדפות הפרטים ולציפיות לגבי העתיד, וכמעט כל אדם יחסוך או י לווה כסף בתקופות שונות בחייו. במחקר חשוב אחר טוענים )1954) Brumberg Modigliani and כי השינוי בשיעור החיסכון לאורך החיים אינו תלוי בשינוי בהכנסה של הפרט, אלא בשינוי בערך המצטבר של נכסיו. במילים אחרות, הפרט רוצה לצבור רמת נכסים נתונה לעת פרישתו בהתאם 2 הכנסת משק הבית מוגדרת כסכום ההכנסות של פרטים השייכים אליו והנכסים שבבעלותם. להתפלגות ההכנסות לפי גילו של ראש משק הבית ראו תרשים נ' 2 בנספחים. 3 כפי שעולה משיחה עם גורמים ב"פעמונים", הקריטריון העיקרי לקבלה לתוכניות הסיוע השונות הוא מוטיבציה של המשתתפים לשפר את ההתנהלות הכלכלית, כך שלכל הפחות הם יכולים להיחשב לבעלי מודעות גבוהה יותר להתנהלות כספית לא מאוזנת.

6 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 6 לציפיות שלו לגבי הכנסותיו העתידיות וחוסך כדי להגיע לרמה זו. כאשר הכנסתו של הפרט משתנה, הוא מניח כי ההכנסה העתידית משתנה בהתאם ולכן עליו לשנות את מסלול צבירת הנכסים כדי להגיע לרמת הנכסים המתוכננת, בהתאם לגילו. למשל, אחד ההסברים של החוקרים לפער שלילי בין ההכנסות להוצאות של משקי בית הוא רכישת מוצרים בני קיימא )כמו מקרר, מזגן, ריהוט או דירה(. בדרך כלל רכישת מוצרים אלו כרוכה בהוצאה כספית גדולה אך חד-פעמית. מוצרים אלו משמשים את משק הבית לאורך זמן )מה שנקרא "זרם שירותים"(, ושווי השירותים הללו מתווסף לשווי "נטו" של 4 משק הבית. בשנים מאוחרות יותר פיתח Modigliani את תיאוריית "הכנסה לאורך החיים", תיאוריה מיקרו-כלכלית טהורה ליישומי מאקרו המתבססת על המודל הקודם שלו )1963 Ando,.)Modigliani and פיתוח זה, לטענתם של המחברים, משקף טוב יותר את המתרחש בכלכלה כולה מאשר התאוריה של פרידמן, המתאימה פחות לנתונים מצרפיים. שתי התאוריות מתייחסות להתנהגותו של פרט מסוים לאורך חייו, ואילו המחקר הנוכחי מבוסס על נתוני רוחב, המשקפים שנה אחת בלבד. לפיכך ייתכן שחלק מהמסקנות שלהלן מושפעות ממגבלות הנתונים על הכנסות והוצאות לאורך כל תקופת החיים של 5 הנבדקים, ועל ערך הנכסים שבבעלותם וההתחייבויות שלהם. נוסף למדד האובייקטיבי של מצבו הפיננסי של משק בית )שווי נקי של נכסים בבעלותו( יש גם מדד סובייקטיבי, המתבסס על דיווח עצמי. עבודה בנושא זה שפורסמה לאחרונה )קסיר ורומנוב, 2017( ניתחה את התשובות לשאלה בנושא היציבות הפיננסית של משק הבית מתוך סקר אמון צרכנים לשנת שיעור העונים "במינוס", קרי, נאלצים לממן את הפער בין ההכנסות להוצאות באמצעות חסכונות עבר או נמצאים בחובות, היה 40.8 אחוזים בקרב ערבים, 29.9 אחוזים בקרב חרדים ו אחוזים בקרב יהודים לא-חרדים. בהינתן ששיעור העניים במגזר החרדי ובמגזר הערבי גבוה יותר משיעור המדווחים כי מצבם הפיננסי "במינוס", אפשר להסיק שמשקי בית מעוטי יכולת עשויים להתנהל באיזון כלכלי למרות הכנסותיהם הנמוכות. בהמשך לכך, שיעור גבוה יותר של יהודים לא-חרדים שהשיבו שהם במינוס עלול להצביע על כך שיש משקי בית בעלי הכנסות גבוהות יחסית שאינם מתנהלים באופן מאוזן מבחינה כספית. זוהי דוגמה להבדלים בין המדד האובייקטיבי )שהוגדר בעבודתם של קסיר ורומנוב כשיעורי העוני( ובין המדד הסובייקטיבי )דיווח עצמי על קשיים כספיים(. 4 "שווי נטו" מחושב כערך מהוון של סך הנכסים שבבעלות משק הבית, כולל זרמי שירותים הנובעים מבעלות על מוצרים בני קיימא, פחות ערך מהוון של התחייבויותיו. אם משק בית לוקח הלוואה לרכישת מקרר ואינו מממן את הקנייה באמצעות הכנסתו השוטפת, הרי שסך ההתחייבויות שלו גדל כערכה של ההלוואה, וסך הנכסים גדל בערך הכספי של זרם השירותים מהמקרר, ולכן השווי "הנקי" של משק הבית לא משתנה. חישוב "סל צריכה הולם" מהווה דוגמה נוספת לשימוש בזרם שירותים כנכס כלכלי, או מה שקרוי "הכנסה בעין" )גוטליב ופרומן, 2012; רגב, 2014(. 5 נתוני פאנל, הכוללים מידע על הכנסות והוצאות שוטפות של משקי הבית לצד מידע על נכסים, היו מאפשרים לבחון כיצד אותם משקי בית משנים את התנהגותם לאורך זמן, בהתאם לשינויים בהכנסותיהם )או בנכסיהם( ולמשתנים נוספים אולם נתונים כאלה אינם קיימים כיום.

7 7 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה 1. הפער בין ההכנסות להוצאות כלל משקי הבית סעיף זה ינתח את הפער בין ההכנסות הפנויות להוצאות הכספיות של משקי הבית, כדי לזהות את מאפייני משק הבית אשר מתואמים עם גודלו של הפער השוטף. הנתונים לקוחים מסקר ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015 )הנתונים העדכניים ביותר שהיו זמינים בעת כתיבת העבודה(. כדי ליצור בסיס נתונים שמייצג את גילאי העבודה העיקריים, הניתוח יתמקד במשקי בית שהעומד בראשם )בעל ההכנסה הגבוהה ביותר במשק הבית, הקרוי גם "ראש משק הבית הכלכלי"( נמצא בטווח הגילים כמו כן, כדי ליצור בסיס נתונים מהימן ובר השוואה לנתונים שהתקבלו מארגון 7 "פעמונים" המחקר יתמקד באוכלוסייה היהודית בלבד. ב שיעור משקי הבית שהיה להם פער שוטף שלילי עמד על 39 אחוזים במשקי בית של לא-נשואים ו- 35 אחוזים בקרב נשואים. הקשר בין הפער השוטף להוצאות על דיור לאור העלייה הגדולה במחירי הנדל"ן בישראל בעשור האחרון, ובשל חלקה המשמעותי של ההוצאה על דיור בתוך סל הצריכה של משק הבית, סווגו משקי הבית לפי קטגוריות המשקפות את מצב הנדל"ן שלהן. מצב הנדל"ן נקבע לפי סוג ההוצאות הכספיות על דיור, והוא כולל כמה קטגוריות: משקי בית ללא הוצאות כספיות על דיור: חלק הארי של משקי הבית בקבוצה זו מתגוררים בנכס שנמצא בבעלותם. שאר משקי הבית בקבוצה זו אינם בעלי דירה, אך הוצאותיהם על דיור ממומנות בידי אחרים )למשל בני משפחה, מעסיק או מוסדות ציבוריים(. משקי בית שמשלמים משכנתה משקי בית שמשלמים שכר דירה משקי בית שמשלמים גם משכנתה וגם שכר דירה החלוקה לפי ההוצאה על דיור מאפשרת לבדוק אם קיימים הבדלים בפער השוטף בין משקי הבית המשתייכים לקבוצות ההוצאה השונות בתחום הדיור. ככלל, תשלומי משכנתה אינם נחשבים רק להוצאה על צריכה אלא גם להשקעה, אולם לצורך המחקר הנוכחי תשלומים אלו ייחשבו להוצאה כדי לאמוד את המתאם שבין הוצאות על דיור 8 לסיכוי להיקלע לחובות. ההכנסות של משקי בית משתנות לאורך החיים, ובהתאם גם סטטוס הדיור שלהם. תרשים 1 מציג את התפלגות קבוצות ההוצאה על דיור לפי גיל בשנת ככלל, שיעור 6 הגבלת הגיל מתייחסת לראש משק הבית )הכלכלי(, ללא קשר לגילי החברים האחרים בו. 7 נתוני "פעמונים" אינם כוללים נתונים על משקי בית מיישובים ערביים. הקטגוריה התואמת בבסיס הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא "יהודים ואחרים" )לפי דת ראש משק הבית(. 8 התוצאות נבחנו גם ללא הכללת תשלומי משכנתה בחישוב הפער השוטף, אך תוצאות הניתוח אינן משתנות באופן מהותי. לפירוט ראו נספח אקונומטרי. 9 יש לזכור כי אלו נתוני רוחב אשר מציגים משקי בית שהחליטו החלטות בעניין ססטוס הדיור שלהם בתקופות שונות, כאשר תנאי השוק היו אחרים, לכן תרשים 3 אינו משקף בהכרח העדפות גורפות לסוגי דיור מסוימים. להתפלגות משקי הבית לפי הוצאות על דיור בשנים שונות )2003, 2008 ו ( ראו תרשים נ' 3 בנספחים.

8 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 8 משקי הבית שאין להם הוצאות כספיות על דיור גדול יותר ככל שראש משק הבית מבוגר יותר. מגמה זו תואמת את הקשר החיובי בין גיל להכנסה )תרשים נ' 2 בנספחים(. נוסף על כך, ככל שמשק הבית מבוגר יותר יש סיכוי גבוה יותר שהוא החזיר את תשלומי המשכנתה שלקח בצעירותו. יוצאים מן הכלל הם משקי בית בראשות גילאי 29 25, שיש בקרבם שיעור גבוה יחסית ללא הוצאות על דיור. ממצא זה מתואם עם כמה מאפיינים של קבוצת גיל זו: אחוז גבוה של משקי בית המשתייכים למעמד חברתי-כלכלי גבוה )40 אחוזים משתייכים לחמישונים 4 ו- 5 (, בהשוואה למשקי בית שהעומד בראשם בגילי 44 30; 10 אחוז גבוה של משקי בית המתגוררים בפריפריה, שבה מחירי הנדל"ן נמוכים יותר; ושכיחות גבוהה של משקי בית המקבלים סיוע ישיר של קרובי משפחה בתשלום הוצאות דיור. גורם אפשרי נוסף לשיעור הגבוה יחסית של משקי בית בראשות גילאי ללא הוצאות על דיור הוא רישומו של נכס על שם הזוג הצעיר, אף שבפועל הזוג לא רכש את הנכס מכספו, אולם נראה שהסבירות לכך נמוכה מאוד. שיעור משקי הבית שמשלמים שכירות קטן יותר ככל שראש משק הבית מבוגר יותר. שיעור משלמי המשכנתה גדל עד גיל 49 ואז יורד, ככל הנראה עקב סיום פירעון המשכנתות שלקחו משקי הבית בצעירותם. בהשוואה לשנים קודמות, שיעור בעלי המשכנתה בקבוצות הגיל הצעירות נמוך יותר ושיעור בעלי המשכנתה בגילים המבוגרים גבוה יותר )תרשים נ' 3 בנספחים(. ממצא זה עשוי להעיד על דחיית גיל לקיחת המשכנתה לעומת 2003, וכן על הארכת תקופת ההחזרים. שני הגורמים מתואמים עם עליית מחירי הדיור: ההגדלה של ההון העצמי הנדרש מחייבת תקופת חיסכון ארוכה יותר, והעלייה בסכום המשכנתה הנדרשת מצריכה ככל הנראה תקופת החזר ארוכה יותר. 3.6 אחוזים מכלל משקי הבית משלמים גם משכנתה וגם שכירות, ושיעורה של קבוצה זו מגיע לשיא של 6 אחוזים בקרב קבוצת הגיל קבוצה קטנה זו עשויה לכלול משקי בית שרכשו דירה אך ממתינים למסירתו של הנכס, 11 משקיעים בנדל"ן והורים שעוזרים לילדיהם במימון שכר הדירה. כפי שיודגם בהמשך, לקבוצה זו יש הוצאות גבוהות במיוחד על דיור, והן מכבידות על התקציב השוטף של משקי הבית. 10 מעמד חברתי-כלכלי גבוה יותר מתואם עם ריבוי נכסים, שבתורו מאפשר רכישת דירה ללא אשראי. 11 הכוונה למקרה שבו המשכנתה משולמת על נכס מושכר ובעלי הבית בוחרים לגור בשכירות, ככל הנראה באזור אחר או בדירה בעלת מאפיינים אחרים מבחינת משק הבית. הסיכון בהשקעה בדירה להשכרה היא שבעל הנכס לא יצליח להשכיר את הדירה, וייאלץ לכסות את עלויות המשכנתה בעצמו.

9 9 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה תרשים 1. התפלגות משקי הבית לפי סוג ההוצאה על דיור, 2015 לפי גילו של ראש משק הבית 4% 3% 4% 6% 4% 49% 47% 33% 25% 17% 16% 49% 42% שכר דירה ומשכנתה שכר דירה משכנתה ללא הוצאות 40% 45% 17% 31% 39% 30% 19% 24% 24% 30% גיל ראש משק הבית מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית משתנה נוסף שעשוי להיות מתואם עם המצב הכלכלי בכלל, ועם סוג ההוצאה על דיור בפרט, הוא המצב המשפחתי. ההבדל המשמעותי ביותר הוא בין משקי בית של נשואים למשקי בית של לא-נשואים קבוצה הכוללת רווקים, גרושים ואלמנים. שלוש הקבוצות אוחדו לקבוצה אחת, אף שכל אחת מהן מייצגת פרטים בשלב שונה בחיים וייתכן שיש להם מניעים שונים, בשל כמה סיבות. ראשית, מספר התצפיות של גרושים, ובוודאי של אלמנים, קטן בהשוואה למספר התצפיות של רווקים. שנית, ההבדלים בין אלו שמתגוררים ללא בן/בת זוג, גם אם מצבם המשפחתי שונה, קטנים יותר בהשוואה להבדלים בין משקי בית של לא-נשואים ובין משקי בית של נשואים. למשל, רוב הגברים הגרושים מתגוררים ללא ילדיהם, וכך גם רוב הגברים האלמנים ואילו ברוב משקי הבית של נשואים יש ילדים. בתרשים 2 רואים שבאופן לא מפתיע, להרבה יותר משקי בית של נשואים יש הוצאה על משכנתה. כמו כן, שיעור משקי הבית של לא-נשואים שיש להם הוצאות על שכירות גבוה בהרבה מזה של נשואים גם בגלל גרושים וגרושות, שככל הנראה נאלצו לעזוב בית בבעלותם, וגם בגלל רווקים, שרבים מהם חיים בשכירות. מעט מאוד משקי בית משלמים משכנתה וגם דמי שכירות ממוצע של 4.2 אחוזים אצל נשואים ו- 3.7 אחוזים אצל לא-נשואים. שיעורם של משקי הבית הללו גבוה יחסית בקרב נשואים בגילי 29 25, נתון שתומך בסברה שההוצאה הכפולה נובעת מהמתנה למסירת הנכס הקנוי ומגורים בשכירות בזמן ההמתנה.

10 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 10 תרשים 2. התפלגות משקי הבית לפי סוג ההוצאה על דיור, 2015 לפי גילו של ראש משק הבית ומצב משפחתי ללא הוצאות שכר דירה ומשכנתה משכנתה שכר דירה נשואים % 27% 6% 32% % 39% 4% 18% % 49% 4% 20% % 54% 5% 22% % 57% 3% 28% % 50% 39% לא-נשואים % 6% 28% % 15% 19% % 14% 4% 35% % 23% 7% 30% % 31% 4% 35% % 27% 3% 40% מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית כפי שניכר בתרשים 3, המציג את הפער השוטף )הכנסות פחות הוצאות( לפי הוצאות על דיור וקבוצות גיל, גודלו של הפער מתואם במידה רבה יותר עם סטטוס ההוצאות על דיור מאשר עם גילו של ראש משק הבית. ב הפער השוטף של משקי בית ללא הוצאות כספיות על דיור היה חיובי )כלומר, ההכנסות גבוהות מההוצאות(, והגדול ביותר מבין כל מצבי ההוצאה על דיור, בכל קבוצות הגיל. הפער השוטף של משקי בית ששילמו שכירות היה די מאוזן ונע סביב 0 בכל קבוצות הגיל, בעיקר בקרב לא-נשואים. הפער בתקציב של משקי בית שמשלמים משכנתה היה לרוב חיובי ודי יציב בכל חתך הגילים, וגבוה מהפער השוטף הממוצע של משקי בית בעלי הוצאות על שכירות. כאשר מנתחים את הפער השוטף של משקי בית שגם שוכרים וגם משלמים משכנתה, ניכר שבקרב משקי בית שעומד בראשם בן 35 ומעלה יש פער שלילי בין ההכנסות להוצאות השוטפות. כאמור לעיל, ככל שהתקופה שבה יש פער שוטף שלילי ארוכה יותר, כך גובר הסיכוי שמשק הבית ייקלע לחובות. לעומת זאת, בקרב משקי בית צעירים יותר באותו סטטוס הוצאה על דיור יש פער שוטף חיובי. אפשר להסביר זאת בכך שבשלבים אלו של החיים רק משקי בית חזקים מבחינה כלכלית יכולים להרשות לעצמם גם לשכור וגם לשלם משכנתה לאורך זמן. בהשוואה לפי מצב משפחתי ניכר שהשונות בגודלו של הפער השוטף לפי סוג התשלום על דיור גדולה יותר בקרב לא-נשואים מאשר בקרב נשואים. כמו כן, ניכר שהפער השוטף

11 11 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה משתנה בין קבוצות הגיל במידה רבה יותר אצל לא-נשואים. מעניין לציין כי בקרב נשואים המשלמים שכירות יש פער שוטף ממוצע שלילי במשקי בית שבראשם עומד אדם בגיל צעיר מ- 35 או מבוגר מ- 45, ואילו במשקי בית שבראשם עומדים גילאי הפער השוטף חיובי. לעומת זאת, במשקי בית של לא-נשואים יש פער שלילי קטן בכל הגילים. השוואת משלמי המשכנתה מצביעה על שוני גדול יותר בפער השוטף הממוצע בקרב משקי בית של לא-נשואים. בקרב נשואים יש פער שוטף חיובי שנע בין 408 שקלים במשקי בית שראשם בגילי ל- 1,407 שקלים כשראש משק הבית בגילי השוואה של משקי בית שמשלמים משכנתה וגם שכירות מראה ירידה בגודלו של הפער השוטף הממוצע לנפש ככל שעולה הגיל, הן אצל נשואים הן אצל לא-נשואים, אך הפער אצל לא-נשואים נמוך בהרבה. רק בקבוצה של משקי הבית שבראשם גילאי הפער בקרב הלא-נשואים גבוה מהפער בקרב נשואים. עם זאת, כאמור זוהי קבוצה קטנה מאוד, מה שעלול להשפיע על המובהקות הסטטיסטית של האומדנים. תרשים 3. הפער החודשי השוטף לנפש, 2015 לפי סוג ההוצאה על דיור וגילו של ראש משק הבית, בשקלים ללא הוצאות שכר דירה ומשכנתה משכנתה שכר דירה 8,000 6,000 4,000 2, ,000-4,000-6, נשואים לא-נשואים מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית הקשר בין הפער השוטף למאפייני משק הבית: ניתוח רב-משתני בסעיף זה ייבחן הקשר בין גודל הפער השוטף למאפיינים חברתיים, כלכליים ודמוגרפיים של משקי הבית: מקום מגורים, מעמד חברתי-כלכלי, מעמד תעסוקתי של ראש משק

12 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 12 הבית, מועד העלייה לישראל וסוג ההוצאה על דיור )כפי שהוגדרה בסעיף הקודם(. 12 כמו בסעיף הקודם, התוצאות יוצגו בנפרד עבור משקי בית של נשואים ושל לא-נשואים. כדי לנטרל את הקשר שבין גודל משק הבית לפער השוטף, האמידה תיעשה על בסיס פער שוטף לנפש. שיטת האמידה שנבחרה היא רגרסיה מסוג,Tobit המאפשרת לבחון את כלל 13 הפערים השוטפים לצד הפערים השליליים. כפי שהוסבר בסעיף הקודם, פער שוטף שלילי נוצר כאשר משק בית חורג מתקציבו החודשי, כלומר: כשסך ההכנסות הפנויות קטן יותר מסך ההוצאות הכספיות לצריכה )לרבות תשלומי משכנתה(. כאמור, מצב זה עלול להוביל לסיכון כלכלי ולחובות. כדי להראות בצורה פשוטה יחסית את הקשר בין המאפיינים השונים של משק הבית לסיכוייו להיקלע לפער שוטף שלילי, הוגדרה קבוצת ייחוס ששימשה בסיס להשוואה. המאפיינים של משקי הבית הנמצאים בקבוצת הייחוס הם: ראש משק הבית שכיר ראש משק הבית בגיל ראש משק הבית יליד ישראל או עולה ותיק )עלה לארץ לפני 1990( מתגוררים באזור המרכז ללא הוצאות כספיות על דיור שייכים לחמישון ההכנסה הגבוה ביותר )5( האחוזים בעמודות בתרשים 4 מייצגים את גודלו של הפער השוטף השלילי המתואם עם אותו מאפיין ביחס לקבוצת הייחוס. למשל, אפשר לראות כי אצל לא-נשואים, הגירעון של משק בית שבראשו עצמאי היה גדול בממוצע ב- 18 אחוזים מאשר של שכיר, בהנחה שכל שאר הנתונים זהים לקבוצת הייחוס. ניתן לייחס את התוצאה הזו לכך שעצמאים נתונים יותר למחזוריות של פעילות כלכלית, לכן בהחלט סביר למצוא עצמאים שהכנסותיהם בנקודת זמן מסוימת נמוכות יותר מהרגיל ואילו הוצאותיהם לא השתנו. בקרב משקי בית של לא-נשואים, המתאמים הגדולים ביותר היו בין הפער השוטף השלילי לנפש לסוג ההוצאות על דיור. במשקי בית המשלמים דמי שכירות הפער השלילי השוטף לנפש גדול ב- 52 אחוזים מהפער במשקי בית ללא הוצאות כספיות על דיור. במשקי בית שמשלמים משכנתה הפער השלילי מתואם עם גידול של 39 אחוזים בהשוואה לפער השוטף של קבוצת הייחוס, ותשלום של דמי שכירות וגם משכנתה מתואם עם עלייה של 156 אחוזים. כפי שנאמר, שיעור משקי הבית המשלמים משכנתה וגם שכירות קטן יחסית, וייתכן שהתוצאה החריגה נובעת ממיעוט התצפיות. ההבדלים קטנים בהרבה במשקי בית של נשואים. כך, הפער השוטף השלילי במשקי בית שמשלמים שכירות גבוה מזה של קבוצת הייחוס ב- 7 אחוזים, הפער בקרב משלמי משכנתה גבוה באחוז אחד, והפער אצל המשלמים שכירות וגם משכנתה גבוה ב- 23 אחוזים מהפער בקבוצת הייחוס. מקום המגורים וגילו של העומד בראש משק הבית אינם מתואמים עם גודלו של הפער השלילי, הן אצל נשואים הן אצל לא-נשואים. לעומת זאת, מעמדו החברתי-כלכלי של משק הבית, הנקבע על פי חמישון ההכנסה לנפש, מתואם באופן מובהק עם פער שוטף שלילי: ככל שהמעמד החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך הפער השוטף השלילי לנפש גדול יותר. בקרב משקי בית המשתייכים לחמישון התחתון )חמישון 1( הפער השלילי הממוצע גדול ב- 37 אחוזים אצל לא-נשואים, וב- 23 אחוזים אצל נשואים, בהשוואה לפער של 12 לפירוט מלא של האמידה ותוצאותיה ראו נספח אקונומטרי. 13 להרחבה בנושא אמידה של משתנים מוסברים מוגבלים ראו (2015),Wooldridge פרק 17.2.

13 13 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה משקי בית בקבוצת הייחוס )חמישון 5(. הפער השוטף במשק בית בחמישון 4 גדול ב- 10 אחוזים אצל לא-נשואים, וב- 2 אחוזים בלבד אצל נשואים, בהשוואה לקבוצת הייחוס. במשקי בית של לא-נשואים אשר עלו לישראל לאחר 1990 נרשם פער שוטף שלילי הנמוך ב- 4 אחוזים מהפער בקבוצת הייחוס. תרשים 4. המתאם בין הפער השוטף השלילי לנפש ובין המאפיינים של משק הבית, 2015 נשואים חמישון הכנסה גיל ראש משק הבית % 0% 1%** 0% 0% 0% 2%** 4%** 7%** 11%** 14%** 23%** 4 סוג הוצאה על דיור שכר דירה משכנתה שכר דירה ומשכנתה 0% 0% 3%** לא-נשואים עצמאי עולה פריפריה חמישון הכנסה סוג הוצאה על דיור שכר דירה משכנתה שכר דירה ומשכנתה גיל ראש משק הבית % -1% -2% 3% 10%** 0% 2% 37%** 30%** 52%** 39%** 156%** -4%** עצמאי עולה פריפריה 0% 18%** הגידול בפער בהשוואה לקבוצת הייחוס. מובהקות: ללא כוכבית לא מובהק; * = ;p p < 0.05 ** מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית

14 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 14 באופן כללי, המתאמים בין מאפיינים חברתיים-כלכליים לגודל הפער השוטף היו גבוהים יותר בקרב לא-נשואים מאשר בקרב נשואים. העובדה שבמשקי בית לא-נשואים המספר הפוטנציאלי של מפרנסים קטן יותר יכולה להוות הסבר, גם אם חלקי, לתנודתיות רבה יותר של הפער השוטף בקבוצה זו. הקשר בין הפער השוטף השלילי לדפוסי הצריכה כפי שעולה מהסעיפים הקודמים, יש מתאם בין המצב החברתי-כלכלי של משקי הבית לפער שוטף שלילי בהוצאותיהם. מעניין לראות אם גם דפוסי הצריכה, כלומר העדפות הצריכה של משקי הבית, מתואמים עם גודלו של הפער. בפרט מעניין לבחון את המתאם בין גודל הפער ובין חלקן של ההוצאות הכספיות על דיור, שנמצאו בסעיף הקודם כבעלות מתאם גדול יחסית עם פער שוטף שלילי. המתאמים יבוטאו כסוג של גמישויות כלומר מה אחוז השינוי בפער השלילי כאשר משנים באחוז את חלקו של סעיף מסוים בהוצאות. גם בסעיף זה הרגרסיות ייאמדו בנפרד ללא-נשואים ולנשואים. הוצאות אישיות )הכוללות הוצאות על ביגוד, הנעלה, שירותי כביסה, תספורת וקוסמטיקה( מתואמות עם העלייה בפער השוטף השלילי במידה הרבה ביותר, הן אצל לא-נשואים הן אצל נשואים )תרשים 5(. עלייה באחוז אחד בחלק היחסי של ההוצאות האישיות מתוך כלל ההוצאות מביאה לעלייה של 4.6 אחוזים בפער השלילי השוטף לנפש במשקי בית של לא-נשואים, ושל 7.2 אחוזים במשקי בית של נשואים. ככל הנראה, הסיבה לקשר המשמעותי בין הוצאות אישיות לעלייה בגודל הפער היא שמדובר בהוצאות גדולות ולא תכופות יחסית, ולרוב לא מתוכננות, שמעלות את ההוצאה הכוללת של משק הבית אחת לכמה חודשים ומקשות על ניהול מאוזן של התקציב בניגוד להוצאות קבועות ומתוכננות כמו שכר דירה, חינוך ואחזקת דירה. נוסף לכך, ירידות מחירים משמעותיות שחלו בקטגוריית הוצאה זו בשנים האחרונות הביאו לעלייה בצריכה. ההבדל בין הקבוצות עלול לנבוע מהבדלים באופן הצריכה של סוג הוצאות זה. ייתכן מאוד שמשקי בית של לא-נשואים מוציאים על סעיף "הוצאות אישיות" רק כאשר הדבר לא מאיים על התזרים השוטף שלהם, או במילים אחרות, לא יגדיל בהרבה את הגירעון. לעומת זאת, משקי בית של נשואים, המנהלים תקציב משותף שמורכב מהכנסות של שני בני הזוג, עלולים להיות חשופים יותר להוצאות חריגות בגלל מה שקרוי "טרגדיית 14 המשאב המשותף". הגורם השני בחשיבותו מבחינת הגדלת הפער השלילי השוטף לנפש במשקי בית של לא-נשואים הוא חלקן של ההוצאות על משכנתה. עלייה של אחוז אחד בחלקה של המשכנתה מסך ההוצאות מתואמת עם עלייה של 3.8 אחוזים בגודלו של הפער השוטף. במשקי בית של נשואים הוצאה זו פחותה בהשפעתה: עלייה של 1.9 אחוזים עם כל עלייה של אחוז בחלקה של ההוצאה על משכנתה. המתאם בין חלקה של ההוצאה על שכירות לפער השוטף השלילי דומה למדי אצל לא-נשואים ואצל נשואים )2.1 אחוזים ו- 2.5 אחוזים, בהתאמה(. 14 לפי תיאוריה זו, כל אחד מבני הזוג דואג לטובתו שלו בתקציב המשותף, והצרכים של בני משק בית אחרים מקבלים בעיניו עדיפות נמוכה יותר, אם בכלל. מצב זה גורם לניצול יתר של המשאב המשותף מצד שני בני הזוג. להרחבה ראו (1968).Hardin

15 15 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה המתאם בין חלקן של הוצאות על מוצרי מזון ותחזוקת הבית )מה שנקרא "קניות בסופר"( ובין גודלו של הפער השוטף השלילי לנפש הוא השלישי בגודלו במשקי בית של לא-נשואים, ועומד על 2.5 אחוזים. אצל נשואים המתאם גבוה יותר )עלייה של 3.3 אחוזים בפער השוטף עם כל עלייה של אחוז בחלקה של ההוצאה(. אולם הסעיף ממוקם רק במקום הרביעי מבחינת חשיבותו לקביעת הפער. סעיפים אחרים, כמו הוצאות על מכונית והוצאות על בריאות, דומים למדי במתאם עם הפער השוטף השלילי במשקי בית של נשואים ושל לא-נשואים אחוזים. מעניין לציין שבמשקי בית של נשואים המתאם בין חלקן של הוצאות אחזקת דירה )חשמל, מים, גז, חימום וארנונה( לגודלו של הפער השוטף השלילי לנפש הוא השני בגודלו, ועמד על 6.8 אחוזים, ואילו במשקי בית של לא-נשואים מתאם זה אינו מובהק סטטיסטית. עוד הבדל משמעותי בין הקבוצות ניכר במתאם בין חלקה של ההוצאה על שמרטפות וניקיון הבית לגודל הפער: עלייה של 5.4 אחוזים בפער לכל עלייה של אחוז בחלקה של ההוצאה במשקי בית של נשואים, לעומת עלייה של אחוז אחד בלבד אצל משקי בית של לא-נשואים. שני ממצאים אלו מהווים ראיה נוספת לשוני בין נשואים ללא-נשואים בגורמים המתואמים עם גודל הפער השוטף השלילי. תרשים 5. המתאם בין הפער השוטף השלילי לנפש לחלקן של קטגוריות ההוצאה בתקציב, % 0.2% 0.9%** 1.0%** 1.6%** 1.9%** 1.9%** 2.4%** 2.1%** 2.1%** 2.5%** 2.5%** 3.3%** 3.8%** 4.6%** 5.4%** 6.8%** 7.2%** נשואים אישיות אחזקת דירה שמרטפות וניקיון מזון ומוצרים לתחזוקת הבית שכירות מכונית משכנתה בריאות חינוך לא-נשואים אישיות אחזקת דירה שמרטפות וניקיון מזון ומוצרים לתחזוקת הבית שכירות מכונית משכנתה בריאות חינוך מובהקות: ללא כוכבית לא מובהק; * = ;p p < 0.05 ** מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית

16 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל משקי בית בעלי פער שוטף שלילי ומשקי בית שפנו לארגון "פעמונים" הסעיף הקודם ניתח את הפערים בין ההוצאות להכנסות על בסיס נתונים מייצגים של כלל משקי הבית היהודיים בישראל. סעיף זה יוסיף לתמונה את משקי הבית שנתוניהם נמצאים בבסיס הנתונים של "פעמונים", קרי: משקי בית מיישובים יהודיים שפנו לעזרה ומקבלים סיוע מהארגון בהתנהלותם הכלכלית. הנתונים כוללים מידע על הכנסות והוצאות חודשיות, בדומה לסקר הוצאות משקי הבית, וכן על החובות של משקי הבית. תחילה יושוו הנתונים הכלליים מתוך סקרי ההוצאות לנתוני "פעמונים", ולאחר מכן ינותחו נתוני החובות של משקי בית שפנו ל"פעמונים". חשוב לציין שני הבדלים משמעותיים בין ניתוח הנתונים של כלל משקי הבית )סעיף 1( להשוואה הנוכחית. ראשית, במאגר הנתונים של "פעמונים" יש מיעוט תצפיות של משקי בית של לא-נשואים, לכן ההשוואה תתמקד במשקי בית של נשואים בלבד. שנית, משקי הבית הנכללים בבסיס הנתונים של "פעמונים" יושוו רק לנתוני סקר ההוצאות המתייחסים למשקי בית שיש להם פער שלילי בין ההכנסות להוצאות. הנחת העבודה היא כאמור שרק משקי בית בעלי פער שוטף שלילי נמצאים בסיכון להיקלע לקשיים כספיים, ולכן הם קרובים יותר להגדרה "משקי בית בחובות". סביר להניח כי משקי בית שפנו ל"פעמונים" כדי לשפר את התנהלותם הכספית נמצאים בשלב מתקדם יותר של קשיים כלכליים, וההשוואה בין שתי הקבוצות יכולה ללמד על נקודות הדמיון והשוני בין משקי הבית הנמצאים בפער שלילי לאלו שמודעים לקשיים הכספיים שלהם ואולי סובלים מהם במידה רבה יותר, ובכך לאשש או להחליש את ההנחה שפער שוטף שלילי הוא אכן מדד לקשיים כספיים. לצד זאת, חשוב לציין כי בסיס הנתונים של "פעמונים" כולל משקי בית בעלי פער שוטף שלילי וחיובי כאחד. תרשים 6 משווה את ההתפלגות של משקי הבית לפי ההוצאות על דיור בשני מאגרי הנתונים )כאמור, עבור משקי בית של נשואים בלבד(. אחד ההבדלים הבולטים הוא שבמאגר נתוני "פעמונים" יש שיעור נמוך בהרבה של משקי בית ללא הוצאות כספיות על דיור. ממצא זה מאשש את הנתונים שהוצגו בסעיף 1, שהראו כי משקי בית ללא הוצאות כספיות על דיור הם בעלי הפער השוטף השלילי הממוצע הקטן ביותר, ולכן סיכוייהם להיקלע לחובות הם הנמוכים ביותר. לעומת זאת, שיעור משקי הבית שיש להם גם משכנתה וגם הוצאות על שכירות בבסיס הנתונים של "פעמונים" גבוה מעט יותר משיעורם בכלל האוכלוסייה. גם נתון זה תומך בממצאים קודמים, שהראו כי משקי בית בקבוצת ההוצאות הזו הם בעלי הפער השוטף השלילי הגבוה ביותר. שיעור משקי בית המשלמים דמי שכירות בלבד דומה בשני בסיסי הנתונים, במיוחד בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. השיעור החריג של משלמי המשכנתה בקרב משקי בית בראשות גילאי בבסיס הנתונים של "פעמונים" נובע כנראה ממיעוט משקי הבית בקטגוריית גיל זו.

17 17 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה 2% 4% 62% 57% תרשים 6. התפלגות משקי הבית לפי סוג ההוצאות על דיור לפי גילו של ראש משק הבית שכר דירה ומשכנתה שכר דירה משכנתה 4% 4% 10% 6% 7% 6% 6% 7% 33% 22% 57% 50% 23% 41% 31% 44% 60% 44% ללא הוצאות 52% 44% 38% 38% 33% 24% 31% 15% 29% 12% 8% 8% 9% 12% 22% 13% 15% 17% מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב פעמונים למ "ס נתונים: "פעמונים" )2016(; הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית )2015( התבוננות בגודלו של הפער השוטף לפי סוג ההוצאות על דיור מגלה שההבדלים בין משקי הבית בשני מאגרי הנתונים קטנים מאוד )תרשים 7 לעומת תרשים 3 לעיל(. סביר להניח שהתוצאה משקפת בעיקר את אופן בחירת משקי הבית שהתקבלו לתוכניות השונות של "פעמונים". עם זאת, יש להביא בחשבון כי לפחות חלק ממשקי הבית שנתוניהם נכללים במאגר מצויים עדיין בעיצומו של התהליך, וסביר שבסיומו הפער השוטף בתקציבם יהיה קטן יותר ואף חיובי. מעניין לציין שבנתוני סקרי ההוצאות קבוצת משקי הבית שמשלמים גם משכנתה וגם שכירות מציגה פער שלילי קטן יותר בהשוואה למשקי בית בקטגוריה זו שפנו אל "פעמונים", במיוחד בקרב משקי בית שגילו של העומד בראשם הוא 35 עד 49. אך כאמור בסעיף 1 מדובר בקטגוריה קטנה, שחלקה עומד על כ- 6 אחוזים בלבד ממשקי הבית בבסיס הנתונים של "פעמונים".

18 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 18 תרשים 7. הפער החודשי השוטף לנפש, 2016 משקי בית של נשואים, לפי סוג ההוצאה על דיור וגילו של ראש משק הבית, בשקלים שכר דירה שכר דירה ומשכנתה ללא הוצאות משכנתה -1, גיל ראש משק הבית מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" 1, תרשים 8 מראה את התפלגות משקי הבית לפי חמישוני הכנסה לנפש בשני בסיסי הנתונים )החמישונים חושבו על בסיס התפלגות ההכנסות בסקר ההוצאות לשנת 2015(. לשני חמישוני ההכנסה התחתונים יש ייצוג יתר בשני המאגרים )מעל 20 אחוזים(, אולם ייצוג היתר בנתוני סקר ההוצאות גבוה בהרבה נתון שאינו מפתיע מפני שמעמד כלכלי מתואם עם פער שוטף שלילי )תרשים 4 לעיל(, וכאמור נתוני הסקר כוללים בעלי פער שוטף שלילי בלבד ואילו נתוני "פעמונים" כוללים גם בעלי פער שוטף חיובי. סיבה נוספת לייצוג היתר של החמישונים התחתונים היא שההשוואה מתמקדת במשקי בית של פרטים נשואים, שבשל מספר גבוה יותר של נפשות ההסתברות שישתייכו לחמישונים הנמוכים גבוהה יותר. לצד זאת, הימצאותם של משקי בית מהחמישון העליון במסגרות של "פעמונים" )גם אם בייצוג חסר( מלמדת כי גם משקי בית חזקים כלכלית עלולים להיקלע לבעיות כספיות.

19 19 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה תרשים 8. התפלגות משקי הבית לפי חמישוני הכנסה לנפש* משקי בית של נשואים פעמונים למ "ס 42% 29% 31% 24% 20% 15% 12% 13% 7% 7% עליון תחתון חמישון הכנסה * גובה ההכנסה לנפש חושב על בסיס סקר הוצאות משקי הבית. מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" )2016(; הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית )2015( ההוצאות על דיור התגלו בעבודה זו כגורם חשוב בקביעת גודלו של הפער השוטף השלילי. על כן מעניין לבחון את אחוז ההוצאה הכספית לדיור מתוך הכנסתם של משקי הבית שהוצאותיהם גדולות מהכנסותיהם. תוצאות הבדיקה, המוצגות בתרשים 9, עשויות להסביר חלק מהמתאם הגבוה בין תשלומים בו-זמניים על משכנתה ושכירות ובין גודלו של הפער השוטף השלילי; משקי הבית שיש להם הוצאות על שני הסעיפים הללו מקצים לדיור חלק גבוה במיוחד מהכנסתם, בהשוואה למשקי בית בסטטוס דיור אחר. ההשוואה בין שני בסיסי הנתונים מעלה כי שיעור ההוצאה הכספית על דיור בקרב משקי בית שפנו ל"פעמונים" גבוה מעט יותר בקרב בעלי הוצאה על שכירות, ונמוך מעט יותר בקרב משקי בית המשלמים משכנתה בלבד. ייתכן שההסבר לכך הוא שיעור גבוה יחסית של משקי בית השוכרים דירות בקרב החמישון התחתון. 15 כמו בתצפיות קודמות על משקי בית המשלמים משכנתה וגם שכר דירה, ייתכן שההבדל הגדול יחסית בין שני מאגרי הנתונים הוא מיעוט תצפיות בקבוצה זו אחוזים ממשקי הבית בחמישון התחתון שוכרים דירה, ובחמישון השני הנתון עומד על 39 אחוזים )לעומת 43 אחוזים בחמישון העליון(.

20 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 20 תרשים. 9 חלקה של ההוצאה על דיור בכלל ההוצאות משקי בית של נשואים, לפי סוג ההוצאה פעמונים למ "ס 42% 32% 17% 17% 22% 22% שכר דירה ומשכנתה שכר דירה משכנתה מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" )2016(; הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית )2015( הניתוח הבא ישווה בין מאפייני משקי הבית אשר מקבלים סיוע מארגון "פעמונים" למשקי בית שיש להם פער שוטף שלילי, ועל ידי כך יאמוד את המתאם בין מאפיינים שונים לסיכוי להשתתפות בתוכניות "פעמונים". כאמור, משתתפי התוכניות מייצגים חתך של משקי בית המודעים לכך שנקלעו לקשיים כלכליים, ונוסף לכך צוות המומחים של "פעמונים" בחן את מצבם הכלכלי ומצא כי הם אכן זקוקים לסיוע של הארגון. היות שכאמור אין נתונים על נכסים והתחייבויות בבסיס הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקי בית מבסיס הנתונים של "פעמונים" עשויים להוות מדגם של משקי בית המצויים בקשיים כלכליים ברמת הוודאות הגבוהה ביותר, מבין בעלי פער שלילי. לפיכך תוצאות האמידה הנוכחית יעידו אם אכן יש הצדקה לבחירה בגודלו של פער שוטף שלילי לנפש כאומדן לסיכוי להיקלע לקשיים כספיים. אמידת הקשר בין מאפייני משק הבית לסיכוי להיכלל בבסיס הנתונים של "פעמונים" נעשתה באמצעות מודל הסתברותי מסוג.Logit המדגם כלל משקי בית שהתקבלו ל"פעמונים" ומשקי בית מסקר הוצאות שיש להם פער שוטף שלילי. כל משקי הבית במדגם כוללים פרטים נשואים, ובראשם עומד יהודי בגילי כדי להימנע מהטיות הנובעות מדגימה בלתי מייצגת של נתוני "פעמונים", אמידת הקשר נעשתה בעזרת 16 משקולות המתקנות הטיות דגימה )1977 Lerman,.)Manski and 16 המשקולות נוצרו על ידי חישוב חלקם היחסי של משקי בית שונים )לפי קבוצת הגיל של ראש משק הבית ותאריך העלייה( בכלל האוכלוסייה. כך, חלקה של קבוצה מסוימת בנתוני "פעמונים" )מדגם לא מייצג( לאחר השימוש במשקולות יהיה שווה לחלקה של אותה קבוצה בסקרי ההוצאות. החישוב נערך בנפרד למשקי בית של נשואים ושל לא-נשואים.

21 21 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה תרשים 10 מציג את המתאמים השוליים בין מאפיינים שונים של משקי בית להסתברות להיכלל בתוכניות "פעמונים". כמו בתרשים 4 לעיל, האחוזים המוצגים הם הסיכוי להזדקק לסיוע של "פעמונים" בהשוואה למשקי בית בקבוצת הייחוס: משקי בית בחמישון העליון )לפי הכנסה נקייה לנפש(, בראשות גילאי 60 50, שאין להם הוצאות כספיות על דיור. כל סוגי ההוצאות על דיור מעלים את הסתברותו של משק הבית להתקבל לתוכניות "פעמונים". משק בית המשלם משכנתה מגדיל את הסתברותו להיעזר בתוכנית "פעמונים" ב- 21 אחוזים, ומשק בית המשלם שכר דירה ב- 31 אחוזים )ביחס למשקי בית בקבוצת הייחוס(. ממצא זה תומך בתוצאות האמידה הקודמת, שממנה עלה כי הפער השלילי החזוי של משקי בית שמשלמים שכירות גבוה מהפער במשקי בית שמשלמים משכנתה. אם משק בית גם משלם החזרי משכנתה וגם שוכר דירה, ההסתברות שישתייך לתוכניות "פעמונים" גבוהה ב- 23 אחוזים מזו של משקי בית בקבוצת הייחוס. מתאם זה, כצפוי, גבוה מהמתאם של משקי בית המשלמים משכנתה בלבד, אך נמוך יותר מזה של משקי בית המשלמים שכירות. סביר להניח שהסיבה לכך היא הבדלים בשווי הנקי שלהם: למשקי בית החיים בשכירות יש נכסים בשווי נמוך יותר מזה של משקי בית המשלמים משכנתה ושכירות. בחינת המתאם בין גילו של ראש משק הבית להסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" מעלה גם היא תוצאות דומות לאלו שהתקבלו באמידת גודלו של הפער השוטף השלילי בכלל משקי הבית: מתאם שאינו לינארי. ההסתברות הגדולה ביותר לקבל סיוע מ"פעמונים" היא בקרב משקי בית בראשות אדם בגילי 34 30, והיא מעט נמוכה יותר במשקי בית שבראשם עומדים גילאי ההסתברות בקרב משקי בית שעומדים בראשם גילאי נמוכה יותר מההסתברות בקרב משקי בית בראשות גילאי 49 45, ושתי ההסתברויות נמוכות ביחס למשקי בית צעירים יותר. ייתכן שהגורם לכך הוא שבקרב משקי בית בראשות אדם מבוגר יותר קיימת מודעות גבוהה יותר לבעייתיות שבהתנהלותם הכספית, והם בעלי מוטיבציה גבוהה יותר לשפר אותה. המתאמים בין ההסתברות להתקבל לתוכניות "פעמונים" ובין מעמד חברתי-כלכלי )כפי שמתבטא בחמישון ההכנסה( אינם מובהקים, פרט להשתייכות לחמישון התחתון, שמקטינה את ההסתברות לפנות ל"פעמונים" ב אחוזים לעומת משק בית בחמישון העליון. ייתכן שהסיבה לכך היא ייצוג יתר של משקי בית בחמישון התחתון בקרב משקי בית בסקרי ההוצאות לעומת נתוני "פעמונים", בשל ההתמקדות במשקי בית בעלי פער שלילי שוטף )תרשים 8 לעיל(. מעניין לציין שבקרב משקי בית בפריפריה ההסתברות לקבל סיוע במסגרת תוכניות "פעמונים" גבוהה ב- 5.8 אחוזים מזו של משק בית מהמרכז )כאשר כל המשתנים האחרים זהים(. המתאם בין מגורים בפריפריה ובין גודלו של הפער השוטף השלילי אינו מובהק, לכן ייתכן שהנתון מייצג עדיפות הניתנת למשקי בית מהפריפריה בקבלה לתוכניות "פעמונים".

22 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 22 תרשים 10. המתאם בין ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" ובין המאפיינים של משק הבית משקי בית של נשואים חמישון הכנסה %** -4% -3% -2% סוג הוצאה על דיור שכר דירה משכנתה שכר דירה ומשכנתה גיל ראש משק הבית %** -13%** -10%** -6% 20%** 23%** 31%** עצמאי עולה פריפריה -1% -3% 6%* * הגידול בפער בהשוואה לקבוצת הייחוס. משקי בית של נשואים בלבד. מובהקות: ללא כוכבית לא מובהק; * = ;p p < 0.05 ** מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" )2016(; למ"ס, סקר הוצאות משקי הבית )2015( ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" לפי דפוסי צריכה בדומה לבחינת הקשר בין התפלגות ההוצאות של משקי הבית לפער השוטף השלילי )תרשים 5 לעיל(, נבחן בעבודה הקשר בין חלקם של סעיפי ההוצאה השונים בתקציב ובין ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" )כעדות לקשר בין התפלגות ההוצאות של משק הבית לסיכוייו להיקלע למצב כלכלי בעייתי(. ניתוח זה מעלה כמה ממצאים )תרשים 11(. ההוצאות שמגדילות במידה הרבה יותר את ההסתברות לקבל עזרה במסגרת "פעמונים" הן הוצאות אחזקת דירה )חשמל, מים, גז, חימום, מיסי יישוב ואגרות ביטחון(. עלייה של אחוז אחד בשיעורן של ההוצאות הללו מתוך סך ההוצאות מתואמת עם עלייה של 2.8 אחוזים בהסתברות להיעזר ב"פעמונים". לצורך המחשה, חלקן הממוצע של הוצאות אחזקת הדירה עומד על כ- 7 אחוזים, ועלייה של חמישה אחוזים בשיעור זה תגדיל את ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" ב- 14 אחוזים. בשאר סעיפי ההוצאה המתואמים באופן חיובי עם ההסתברות להיעזר ב"פעמונים" הוצאות אישיות והוצאות על חינוך המתאם קטן בהרבה, וכל גידול של אחוז בחלקן של ההוצאות הללו מסך ההוצאות מתואם עם עלייה מתונה מאוד ) אחוזים( בהסתברות. מעניין במיוחד להיווכח שלמרות הקשר החזק בין הוצאות על דיור לפער

23 23 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה השוטף השלילי, המתאם בין הוצאות אלו להסתברות להיעזר ב"פעמונים" מובהק סטטיסטית אך קטן מאוד. אם מעלים את שיעור ההוצאה לשכירות מתוך סך ההוצאות באחוז אחד, ההסתברות תגדל ב- 0.3 אחוזים בלבד, והוצאה על משכנתה תגדיל את ההסתברות רק ב- 0.1 אחוזים. סוגי הוצאות אחרים של משקי בית דווקא מקטינים את ההסתברות לפנות ולהתקבל לתוכניות "פעמונים": הוצאות כספיות על רכב, שמרטפות וניקיון, והוצאות כספיות על בריאות. עלייה באחוז אחד בחלקה של ההוצאה תקטין את ההסתברות לפנות ל"פעמונים" ב- 0.7 אחוזים )הוצאות על רכב(, ב- 1.8 אחוזים )הוצאות על שמרטפות וניקיון( וב- 2.7 אחוזים )הוצאות רפואיות(. תרשים 11. המתאם בין ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים" ובין חלקן של קטגוריות ההוצאה בתקציב משקי בית של נשואים אחזקת דירה 2.8%** הוצאות אישיות חינוך שכירות משכנתה 0.9%** 0.7%** 0.3%* 0.1% מזון ומוצרים לתחזוקת הבית מכונית -0.7%** -0.3% שמרטפות וניקיון -1.8%* **2.7%- בריאות מובהקות: ללא כוכבית לא מובהק; * = ;p p < 0.05 ** מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" )2016(; הלמ"ס, סקר הוצאות משקי הבית )2015( 3. חובות של משקי בית בסעיף זה ינותחו החובות של משקי בית מבסיס הנתונים של "פעמונים". הניתוח יתבצע במישור של התפלגות החוב בין גורמים שהעניקו אותו ובמישור של גודל החוב, לפי המאפיינים של משקי הבית. בעלי החוב סווגו לשלוש קבוצות עיקריות. הראשונה היא המערכת הבנקאית: בנקים, חיובי אשראי, משיכת יתר ופיגורי משכנתה )להלן: בנקים(. בקבוצה השנייה נכללים חובות למשפחה קרובה ורחוקה ולחברים )להלן: משפחה(. הקבוצה השלישית כוללת חובות מסחריים, למשל חובות על אחזקת דירה )חשמל, מים, גז, ארנונה וכו'(. נוסף לכך, קבוצה זו כוללת חובות לבעלי מקצוע כמו קבלני בנייה, אינסטלטורים, מורים

24 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 24 ליוגה ועורכי דין במילים אחרות, בעלי מקצוע שסיפקו שירותים למשק הבית. מרכיב נוסף בקבוצת חובות זו הוא חובות למוסדות חינוך, קרי חובות שכר לימוד לבתי ספר ולאוניברסיטאות. 17 בהמשך תנותח ההתפלגות בין סוגי חוב בקבוצה זו. תרשים 12 מציג את הסכום שמשקי הבית חייבים לכל קבוצה של בעלי חוב, ותרשים 13 את שיעור משקי הבית החייבים לכל קבוצה, לפי גילו של ראש משק הבית. ניתן לראות שההתפלגות דומה למדי בכל חתך הגילים, פרט לריבוי משקי הבית שראשם בגילי החייבים למשפחה ולחברים )ההבדל מובהק סטטיסטית(. בתרשים ניכר מתאם בין גילו של ראש משק הבית לגודל החוב. ממצא זה הגיוני למדי אם מביאים בחשבון את המתאם החיובי בין גיל להכנסה, היות שהכנסה גבוהה יותר מאפשרת לקיחת אשראי בסכום גבוה יותר. כדי לבדוק אם יש הבדלים מובהקים סטטיסטית בגודלו של החוב הממוצע בין קבוצות הגיל השונות, נבדקה ההשערה המצרפית של שוויון בין קבוצות הגיל. השערת השוויון נדחתה עבור חובות לבנקים, עבור חובות למשפחה וגם עבור חובות מסחריים. לפיכך, ניתן לומר שמשקי בית בראשות פרטים בני 45 ויותר חייבים לבנקים סכום גבוה יותר מאשר משקי בית בראשות גילאים צעירים יותר. משקי בית שראשם בגילי חייבים לגורמים מסחריים סכום גבוה יותר ממשקי בית בראשות פרטים צעירים יותר, וקבוצות הגיל החריגות מבחינת גובה החוב הממוצע למשפחה הן משקי בית בראשות גילאי ובראשות גילאי ייתכן כי ממצא זה קשור לעיתוי רכישת הדירה )במקרה של גילאי 39 35(, ואולי לעזרה ברכישת דירה לילדים )בגילאי 60 50(. תרשים 12. חובות של משקי בית לפי בעלי חוב, 2016* משקי בית של נשואים, לפי גילו של ראש משק הבית, בשקלים 350, , , ,000 מסחרי חברים/משפחה 150, ,000 בנקים 50, * החוב אינו כולל החזרי משכנתה. מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" 17 חובות לרשויות המדינה צורפו לקבוצת החובות המסחריים בגלל מיעוט תצפיות, ובשל דמיון מהותי בין חובות לגופים כמו מס הכנסה, מס ערך מוסף, ההוצאה לפועל או הרשויות מקומיות ובין חובות לחברה מסחרית, שמשולמים לפי הסדר בין בעל החוב ללווה.

25 25 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה תרשים 13. שיעור משקי הבית החייבים לכל קבוצת בעלי חוב, 2016 לפי גילו של ראש משק הבית, כאחוז מכלל משקי הבית הנשואים בקבוצת הגיל שיש להם חוב מסחרי חברים /משפחה בנקים 96% 96% 95% 94% 95% 92% 53% 54% 55% 55% 53% 55% 51% 49% 43% 50% 48% 30% מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" בחינה של שיעור משקי הבית החייבים לפי סוג התשלומים על דיור מגלה שהתמונה דומה מאוד לזו שעולה מתרשים 13, קרי: אין הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור משקי הבית החייבים לכל גורם מתוך סך משקי הבית בקבוצה )תרשים נ' 4 (. לעומת זאת, התמקדות בגובה החוב מראה שאין הבדלים מובהקים סטטיסטית בגודלו של החוב הממוצע לבנקים, אך יש הבדלים מובהקים בין קבוצות ההוצאה השונות בגודלם של החוב למשפחה ושל החוב המסחרי הממוצע )תרשים 14(. משקי בית המשלמים משכנתה בלבד חייבים סכום גבוה יותר למשפחה מאשר משקי בית בעלי הוצאות אחרות על דיור, ומשקי בית שמשלמים גם משכנתה וגם שכירות הם בעלי חוב מסחרי ממוצע נמוך יותר ממשקי בית בקבוצות הוצאה אחרות.

26 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 26 תרשים 14. החוב הממוצע לפי קבוצות בעלי חוב, 2016* משקי בית של נשואים, לפי סוג ההוצאות על דיור, בשקלים 300, , , ,000 מסחרי חברים/משפחה 100,000 50,000 בנקים 0 ללא הוצאות שכר דירה ומשכנתה משכנתה שכר דירה * החוב אינו כולל החזרי משכנתה. מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" נוסף לבחינה של נתוני החובות לפי גילו של ראש משק הבית וההוצאות על דיור, כעת ינותחו הנתונים לפי מעמד חברתי-כלכלי, המיוצג על ידי חמישוני הכנסה לנפש. תוצאות ההשוואה מוצגות בתרשים 15. לצורך תיקוף סטטיסטי של הממצאים נבחנה השערה בדבר שוויון ממוצעים בגודל החוב הממוצע בין משקי בית השייכים לחמישוני הכנסה שונים. ההשערה נדחתה עבור החוב הממוצע לבנקים, מה שמאפשר להסיק שהגודל הממוצע של חובות לבנקים במשקי בית מהחמישון התחתון נמוך מזה של יתר חמישוני ההכנסה. ההשערה נדחתה גם עבור גודלו הממוצע של החוב למשפחה, מה שמאפשר להסיק כי גודלו הממוצע של חוב זה בקרב משקי בית מהחמישון תחתון גבוה יותר מהחוב הממוצע בחמישוני הכנסה אחרים. אם כן, נראה כי משקי בית חלשים יותר מבחינה כלכלית מקבלים פחות אשראי ממערכת הבנקאית, אך מצליחים לגייס סכום גבוה יותר מהמשפחה. ההשערה שקיים שוויון בגודל החוב הממוצע לגורמים מסחריים בין משקי בית מכל החמישונים נדחתה, אך ברמת מובהקות שאינה גבוהה יחסית )0.068=p(, לכן אפשר לומר שגודל החוב הממוצע לגורמים מסחריים גבוה יותר בקרב משקי בית השייכים לחמישון 3.

27 27 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה תרשים 15. החוב הממוצע לפי קבוצות בעלי חוב, 2016* משקי בית של נשואים, לפי המעמד החברתי-כלכלי, בשקלים 300, , ,000 מסחרי חברים/משפחה 150, ,000 בנקים 50,000 0 עליון תחתון * החוב אינו כולל החזרי משכנתה. מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" חמישון הכנסה הרכב החובות המסחריים כפי שהודגם לעיל, חלקם של החובות המסחריים מסך החוב של משקי בית אינו גדול. למרות זאת, מעניין לבחון את התפלגות בעלי החוב בקבוצה זו, מפני שחובות אלו מספקים הצצה לא רק על מקורות מימון חוץ-בנקאיים, אלא גם על אופן ניהול ההוצאות של משקי הבית אשר פנו והתקבלו לתוכניות "פעמונים". תרשים 16 מציג את שכיחות הגורמים שמשקי בית חייבים להם. הגורם השכיח ביותר הוא חובות פיננסיים, המורכבים בעיקר מאשראי מגופים חוץ-בנקאיים כמו חברות ביטוח, קרנות פנסיה וחברות אשראי דוגמת "מימון ישיר". חלק ניכר מהאשראי שמעניקות קרנות פנסיה וחברות ביטוח ניתן על סמך הנכסים הפיננסיים של משקי הבית שמנוהלים באותם גופים: קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות וכדומה. אפשר לפרש זאת כעדות לכך שמשקי בית לוקחים אשראי על חשבון ההכנסה העתידית. כמו כן, הקטגוריה כוללת אשראי שקיבלו משקי בית מהיישובים שהם מתגוררים בהם בעיקר קיבוצים, מושבים ויישובים קטנים. סביר להניח שאשראי כזה אפשרי הודות לתוכניות מיוחדות לתמיכה בהתיישבות. הגורם השני בשכיחותו הוא חובות ארנונה וקנסות, והגורם הרביעי בשכיחותו )אחרי חובות למוסדות חינוך( הוא חובות לספקי תשתיות: חשמל, מים וגז. בחלקים הקודמים של העבודה סווגו שני הגורמים הללו כהוצאות אחזקת דירה )פרט לקנסות(, והמתאם שלהם הן עם גודלו של הפער השוטף השלילי הן עם ההסתברות לפנות ל"פעמונים" היה

28 מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 28 גבוה יחסית. הצירוף של שני הממצאים מלמד כי הוצאות אחזקת דירה מהוות את אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים לקושי כלכלי של משקי בית. החוב על הוצאות חינוך הוא כאמור הקטגוריה השלישית בשכיחותה. כמו הוצאות אחזקת דירה, גם קטגוריית הוצאה זו היא בעלת מתאם חיובי עם גודלו של הפער השוטף השלילי וגם עם ההסתברות לקבל סיוע מ"פעמונים". תרשים 16. השכיחות היחסית של סוגי חוב מסחריים בקרב משקי בית של נשואים שיש להם חובות הלוואות (חוץ-בנקאי) 16% ארנונה וקנסות 11% חינוך חשמל ומים 9% 9% מוצרי צריכה שירותי מומחה תקשורת קנייה ושירותים בני-קיימא הלוואת רכב 8% 8% 7% 7% 6% הוצאה לפועל בריאות ספקים מעסיק 5% 5% 4% 4% מס הכנסה חופשה מע"מ שכירות 1% 1% 1% 1% מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: "פעמונים" באופן כללי, ניתוח השכיחויות של סוגי החובות המסחריים רומז שמשקי בית לא רק נוטלים אשראי כספי כדי להתמודד עם הפערים בין ההכנסות השוטפות להוצאות, אלא גם דוחים תשלומים. דחייה זו מאפשרת להם "להרוויח זמן", קרי לשפר את הפער השוטף בטווח המיידי, ולכן ניתן לומר שהמתאם בין גודלו של הפער השוטף השלילי להוצאות מסוג זה גדול יותר מכפי שניכר בנתוני ההוצאות וההכנסות החודשיים. למשל, דחיית תשלומי החינוך מקטינה את חלקה של ההוצאה החודשית על חינוך בסל ההוצאות ואת הפער השוטף השלילי לנפש, ובכך מצמצמת את המתאם הנאמד בין הוצאות אלו לגודלו של הפער.

29 29 תיב יקשמ לש תובוחהו תואצוהל תוסנכהה ןיב רעפה 4. "הר האשראי" של משקי בית סעיף זה יעסוק בסך האשראי שלקחו משקי בית, או כפי שהוא מכונה לעיתים "הר האשראי". כאשר מדברים על נתוני אשראי מצרפיים, יש כמה מגזרים שמעניקים אשראי למשקי בית, ובראשם המגזר הפיננסי: בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה. לצידו גם הממשלה והמגזר העסקי הלא-פיננסי מעניקים אשראי למשקי בית ולפרטים. בסעיף זה ייבחן האשראי שקיבלו משקי בית ללא הבחנה בין הגורמים שהעניקו אותו. זהו נדבך נוסף בתמונת ההתחייבויות הכספיות של משקי הבית, שיאפשר להשוות את מצבם הכלכלי המצרפי של משקי בית ישראליים למקביליהם במדינות אחרות. כמו כל הנתונים המצרפיים במשק )מספר המועסקים, התוצר המקומי הגולמי וכו'(, האשראי למשקי בית גדל משנה לשנה. מאז 2007 עלה קצב הגידול של סך האשראי למשקי בית, בהשוואה לקצב גידולו בין 2000 ל )תרשים 17(. נוסף להבדל בקצב השינוי בין שתי התקופות, גם מקור העלייה בכל אחת מהן היה שונה מאוד. בין 2000 ל עמד שיעור השינוי השנתי הממוצע של אשראי לדיור )בעיקר משכנתות( על 3.2 אחוזים, ובין 2007 ל הוא הכפיל את עצמו והגיע ל- 7.5 אחוזים בשנה. אשראי שלא לדיור, לעומת זאת, גדל בקצב שנתי ממוצע של 8 אחוזים בתקופה הראשונה ובשיעור שנתי נמוך יותר של 6.6 אחוזים בין 2007 ל העלייה הגדולה באשראי לדיור בתקופה השנייה אינה מפתיעה; היא מתואמת עם העלייה המטאורית במחירי הדירות בישראל, שהחלה ב )תרשים נ' 1 בנספחים( ועודנה נמשכת. תרשים 17. אשראי של משקי בית במיליארדי שקלים, מחירי לא לדיור לדיור * הנתונים נכונים לדצמבר בכל שנה. מקור: קיריל שרברמן, מרכז טאוב נתונים: אתר בנק ישראל 18 למקורות אשראי שלא לדיור ראו בנק ישראל )2017(, איור ז' 3, עמ' אמנם לפי מדד מחירי הדירות נצפתה ירידת מחירים ברבע האחרון של 2017 לעומת הרבע שקדם לו, אולם במונחים שנתיים מחירי הדיור ממשיכים לעלות.